הבלוג של אורלי בראון

כדור הבדולח של משטרת ישראל

בדיוק היום בבוקר רציתי להגיד משהו לטובת משטרת ישראל. עצרתי לקנות מיץ תפוזים בצרכניה במושב וראיתי כותרות עיתונות שחשבתי שהן עליהום מיותר של התקשורת על משטרת ישראל שנובע נטו מבורות. בורות של התקשורת.

בקצרה: בעקבות רצח הילד בן השבע בבני עי"ש החליטה התקשורת שהמשטרה אשמה, הכתובת היתה על הקיר. כל יום יש כותרת חדשה בנושא, על האזהרות שהתקבלו, התלונות מהשכנים וגרוע מזה האשמות מעמותות שונות.

מאיזשהי סיבה בחרה התקשורת לא להתייחס לעובדה שללא תלונה משטרת ישראל לא יכולה  לעשות כלום ומי שכן אמור לעשות הם שירותי הרווחה, איפה הם היו? הפניית אצבע מאשימה למשטרת ישראל מיותרת כאן אבל הפניית אצבע מאשימה לשירותי הרווחה של מדינת ישראל היא חובה! ידעתם שיש בעיה והתעלמתם ממנה, איך דברים כאלו קורים? והנה הכסת"ח (לקוראיי המאותגרים – כיסוי תחת),

נו באמת, מאשימים יקרים, משטרת ישראל זה מדיום או שיש לה כדור בדולח?

והתשובה לזה, היום בבוקר הייתה כנראה שלא, אבל כשהגעתי הביתה וקראתי את כל הכתבות על סגירת העיר תל אביב ע"י משטרת ישראל התחלתי לחשוב שכן, כנראה משטרת ישראל היא סוג של מדיום כשהיא רוצה.

מודסלקטור! אני מבקרת די קבועה (באופן יחסי לחיי הלילה שלי) במועדון הברזילי. המועדון שמביא את אמני הטכנו הטובים ביותר בעולם.  בסילבסטר החליטה משטרת ישראל לפשוט על כמה מהמועדונים המובילים בת"א וביניהם הברזילי בו החודש היו אמורים להתארח מספר אמנים מחו"ל ביניהם Modselector אותם אני לא יודעת כמה זמן אני מחכה כבר לשמוע.

אבל מכיוון שמשטרת ישראל היא בכל זאת כנראה סוג של מדיום, הם יכולים להכנס למועדון ופשוט להעריך בעין כמה אנשים נמצאים בו, יופי של עבודה חברים. גרמתם להפסדי כסף היסטרים לבעלי המועדונים ובמקרה שלי -ללו"ז של בילויים להידפק לכל החודש.

לא יאומן כמה כסף, זמן וכוח אדם מבוזבז על שטויות במשטרת ישראל כשילדים בני 14 קונים חגיגת בפיצוציות בכל חור בעיר, אם כבר סדר עדיפויות – נראה לי קצת יותר חשוב לטפל בזה.

עם כל האמונה שלי במדיה חברתית, לצערי קשה לי להאמין שהמחאה תעזור. כחובבת טבע של שנים אני מכירה את המלחמות חסרות השחר האלו עוד משם. על כל מקרה, הקבוצות שקמו בפייסבוק:

לא מסכימים להשתקת חיי הלילה בתל אביב

חיי הלילה של תל אביב לא עוצרים בכחול

פוסט בבלוג אור בזוויות:

משטרת ישראל מענישה: חודש בלי מסיבות