הבלוג של אורלי בראון

שרלטנות היא: כאשר אנשי המדיה החברתית נוהגים בחוצפה

פורסם לראשונה בבלוג חורים ברשת ב 1.4.2010

לאחרונה אני נתקלת בכמות מאד גדולה של קבוצות/דפים בפייסבוק שאם רק תרצו ילמדו אתכם הכל על המדיה החברתית. טיפים, סודות, מדריכים ומה לא. אני משתדלת להיות פאן (לייק) של כולם. דפים אלה מפרסמים לינקים מעניינים יותר ופחות על התחום וגם אם לא כולם טובים, תמיד מעניין להסתכל על האנשים המצטרפים, הדיונים הנרקמים וללמוד ממה שאפשר.

לא תפקידי לשפוט ולבקר אף אחד מהם ויותר מזה, אני מכבדת כל מי שהחליט לעסוק בתחום ורואה עצמו כמוכשר להנחות בו אחרים, לכן הפוסט הבא יתחייס לנושא מזווית אחרת, או אם תרצו, ניסיון להבין להבין ממי כדאי להתרחק ולמי כדאי להתקרב.

בעקבות מאמרו של דורון אביגד בגלובס על "כת הפייסבוקאים" המציגה את יועצי המדיה החברתית כעדר, פורסמו כמה תגובות מעניינות במיוחד. אחת מהן היתה של שי עגיב, שכתב שהתחום מאד זהה לעליית הקואצ'רים לפני מספר שנים. כל אחד חשב והאמין שיוכל להיות קואצ'ר במידה וניחן בכמה מהגדרות התפקיד.

גם היום, כל מי שמסתובב במדיה החברתית ומספיק שבמספר רשתות חברתיות מאמין שהוא בשל ומתאים לבצע את התפקיד האחראי והחשוב של ייעוץ במדיה הזו ומכיוון שכרגע עוד אין חוקים כתובים, אין ספרים אקדמים וגם לא היסטוריה ענפה, הכל מותר.

ניהול שיחה

את התמונה הבאה הוצאתי מדף פייסבוק המייעץ לעסקים:

פלוני אלמוני כתב להם שאינו מצליח להוריד מדריך מהאתר שלהם. בתגובה הם רשמו לו "אין כזה דבר", טוב שהם לא רשמו לו ללכת לחפש.

מה שאני רוצה לומר הוא, שגוף שאינו יודע בעצמו לענות לגולשים, וודאי אינו יכול לייעץ לעסקים ו/או ארגונים בדרכם לתהילת המדיה החברתית. הבסיס הוא שיחה ודיון ולכן, ההמלצה הראשונה שלי עבור הגופים המחפשים יועצים, היא להסתכל ביכולתם לנהל שיחה ודיון בהתייחסות לעצמם. פשוט כדי לדעת, שבמידה ותקחו אותם לנהל עבורכם מדיה חברתית, יידעו גם לענות בשמכם.

חשוב להבין, שגם אם העוסקים במטרה לא אמורים לנהל את הדף, תשובה כזו מעידה על חוסר הכרות עם המדיום בו הם פועלים ולכן יש לבחון טוב את יכולתם לפני שלוקחים אותם לעזרתכם.

Hard sale :(

מגניב, יש להם דף פייסבוק מופלא שכל המי ומי חברים בו, אבל מה, אין בו תוכן. אפילו לא לינקים. אפילו לא תמונות של אחרים. מה שכן, הם מוכרים לך קורס במדיה חברתית. בוא אלינו, נסביר לך איך להעצים הכנסות ולהיכנס לכל בית בישראל. לבד. אתה לא צריך יועצים. לנו יש את הטיפים הכי טובים ואם נצליח לדחוף לך את המודעה על הקורס שלנו בערך בכל דף שאתה פותח בפייסבוק אנחנו הכי מגניבים.

הארד סייל לא עובד במדיה חברתית, הוא לא עובד גם לאלה שמנסים אותה על המוצרים שלהם. לאחרונה החל לעקוב אחריי מישהו בטוויטר והתחלתי לעקוב חזרה. יום אח"כ קיבלתי הודעה פרטית עם הצעה לניסוי המוצר החדש והמגניב של החברה שהוא עובד בה. במקרה זה היה מדובר במוצר תוכנה, אז איך להתייחס כשמדובר בקורס של מדיה חברתית?.

בקיצור, לפני שאתם לוקחים קורס, בידקו טוב את המרצים, תגגלו כל מה שאפשר על הקורס ועליהם, ואם כספכם ממש יקר לכם, תבדקו שלא היה ביכולתכם לקבל את רוב המידע מהאינטרנט ומקורות אחרים לפני כן.

לדבר על הלקוחות בטוויטר

לא מזמן, וכאן לא אצרף צילום מסך לאור דיון הפרטיות החם השבוע בטוויטר, אחד הטוויטים של יועצי המדיה החברתית פורסם בנוסח דומה:

"אוף, הלקוח הזה כל כך מעצבן, כמה פעמים צריך להסביר לו"

אז זהו, שאם הוא/חבריו ומי שיושב בחדר לידו חברים בטוויטר, לא יהיה צריך להסביר לו יותר לעולם.

נו אז, רק איבדו לקוח? לא. איבדו יותר מלקוח, שכן מי שיועץ במדיה הזו ומתבטא כך לגבי הלקוחות שלו, סביר להניח שיאבד כמה לקוחות עתידיים שקראו את הטוויט ולא ממש ישמחו שמזלזלים בהם. גם על אלו יש מה להגיד בנושא של שיחה ודיון. אלו שלא נוהגים בכללי נימוס בסיסיים בשיחה שלהם עצמם (ראו הנושא הקודם), עדיף שלא ינהלו אותה עבור אף אחד אחר.

בנושא הזה: 10 טיפים לאנטי סושיאל מדיה קונסלטנננננטס

ניהול התוכן

גילה גדעון כתבה פוסט מצוין על מנהל המדיה החברתית בארגון. מי בארגון אחראי על מדיה חברתית? היא נותנת דוגמה למודעת דרושים בה החברה המפרסמת מחפשת מנהלת משרד שגם תנהל את המדיה החברתית. בערך כמו להציע לסמנכ"ל השיווק להיות מנתח מערכות.

שימו לב מי בחברה המייעצת עומד לטפל בכם. בחברות המובילות בתחום המדיה החברתית יש לכך תקציבאים, מנהלי מדיה חברתית ובאזזרים, אך בחברות רבות אחרות הפעילות הזו מתבצעת “על הדרך”. אז מה הפלא שהם עצבנים?

בכל נושא orly@holesinthenet.co.il

השבוע שהיה, המותגים והמדיה החברתית

לא מזמן פרסמתי כאן פוסט על אפליקציות ממותגות ועל השילוב הכ"כ נחוץ של מדיה חברתית עם מותגים. רוב הקישורים שמופיעים בפוסט הבא, מתייחסים לפעילויות מוצלחות בתחום ולהתקדמותו בארצנו (האיטית אבל עדיין קיימת).

כמה קישורים רלוונטים מהשבוע האחרון:

ג'ף פולבר בכנס DLD: "מותג שלא יהיה לו איש המתמחה בטוויטר יהיה בבעיה" (וכן, הוא מתכוון לכל המותגים, גם הגדולים)

עוד בכנס DLD: "בכיר בנייקי בכנס DLD: "הצרכן הוא זה שמנהל היום את העניינים"

בבלוג של שלמור אבנון עמיחי: ההווה (והעתיד) באונליין… רק שרון רפאל באופליין

עצומת היו טיוב האינטראקטיבית הראשונה ברשת שיצרו חברי המזבלה יחד עם תאגיד המחזור נבחרה על ידי ערוץ דיסקברי העולמי ופורטל הפרסום הקהילתי Osocio, כאחד מעשרת הקמפיינים הקהילתיים הטובים ביותר של 2009 ועברה את רף 250,000 צפיות – פעילות מדהימה.

מתברר שגולשים העוקבים אחרי רשתות חברתיות בפייסבוק רוצים מבצעים והטבות אבל גם תוכן, על הסקר מעניין לקרוא ב 140

פעילות שאהבתי במיוחד היא של שטראוס-עלית יחד עם זינגה המתפעלת את האפליקציות הפופולאריות מאפיה וורס ופארמוויל בפייסבוק. במסגרת הפעילות תשיק החברה טעמי עם בוטנים (נשמע יאמי) בשילוב עם גידול בוטנים בפארמוויל. אולי סוף כל סוף אני אהיה מוכנה להצטרף לחוות האלו (רק כדי לגדל בוטנים כמובן ;-))

עומר קפלן כותב על ההסבר של טקראנץ' למה בני נוער לא נמצאים בטוויטר

ynet וגל מור שוב ביחד, הפעם גל מור אחראי על פעילות המדיה החברתית בפייסבוק וטוויטר, צעד נבון יש לומר, בעיקר בהתחשב בעבודה המצויינת של אליאב אללוף לגלובס ברשת (ועל ה desk בפוסט נפרד בקרוב).

ואיך אפשר לסיים בלי ה ipad. שני קישורים:

סיכום מיטב המידע בארץ ובעולם, פרשנויות והסברים בבלוג איי ספוט

פרודיה קלה ומשעשעת על השם בבלוג המזבלה:את יודעת מה את יכולה לעשות עם ה-iPad שלך

שיהיה לכולנו שבוע מצויין!

אפליקציות ממותגות – הטרנד

כשהתחלנו לעבוד על אתר חבר'ה החדש (לפני יותר משנתיים) מאד רציתי לפתח אפליקציה לפייסבוק על מנת לקדם את חבר'ה החדש כשיעלה, אפילו נפגשתי עם יריב חבוט וצביקה אבנרי שעשו באותה תקופה אפליקציות לפייסבוק על מנת לשמוע על היכולות והאפשרויות. לא יצא מזה כלום כמו שכולנו כבר יודעים (חבר'ה החדש- סיפור אחר).

למה אני כותבת על זה עכשיו? כי לאחרונה נחשפתי לארבע אפליקציות ישראליות כאלו שיצאו בטיימינג פחות או יותר זהה: בנק הפועלים עם קמפיין לסטודנטים, בזק בינלאומי עם רשת NGN החדשה, רשת למטייל עם חיידק הטיולים והחדשה מכולם- כלל ביטוח עם סרטון על חייך.

במקביל, שלשום החלה התחרות של גלובס על אלוף/אלופת המדיה החברתית במשימה ראשונית של יצירת fan page לעצמך והבאת כמה שיותר חברים ופעילות אליו.

באופן אישי, אני חושבת שהרעיון של אפליקציות ממותגות הוא טוב ונכון אבל לרוץ ליצור אפליקציה בלי בסיס ורעיון מעניין, מבזבז הרבה זמן ומשאבים. אז מה אני חושבת על אלו?

בנק הפועלים, בזק בינלאומי וגלובס (אתייחס אליהם כאפליקציה רגע), יצרו אפליקציות שהשורה התחתונה שלהם היא מי שמביא הכי הרבה חברים. בנק הפועלים בהצבעת החברים לזכייתך ב 5000 ש"ח מלגה, בזק בינלאומי בשיגור התוכי כשהנקודות על השיגור זהות למספר החברים של מי שמשגר אותך (זה לא מסובך כמו שנשמע) וגלובס? בכמה אתה יודע לשווק את עצמך כמו שצריך כמותג לכל דבר.

חביב, נחמד, משעשע (התוכי בעיקר) אבל מתיש ומעיק. וכאן עולה שאלה אחרת כמובן, האם מספר החברים שלך והיכולת (וזמן) שלך לרדוף אחריהם באמת אמורה לייצג זכייה בפרס? האם לסטודנטים שאינם חובבי פייסבוק לא מגיעה הזכות לזכות במלגה? האם אנשים עם יותר חברים עובדים טוב יותר עם מדיה חברתית?

אין תשובה חד משמעית. ברור שאלו היודעים לשווק עצמם כמותג במדיה הזו יודעים לעבוד עם מדיה חברתית. מצד שני, זה בטח לא הופך אותם לאלופי מדיה חברתית, כי מה זה בכלל?

קצת על הרעיונות והביצוע:

כלל – לכל רגע בחיים יש כלל

כמעט כמו תמיד, מקאן דיגיטל יודעים לבצע. האתר המוביל מעוצב מדליק וחמוד, אין באגים מיוחדים ואין שגיאות כתיב (ראו המשך הפוסט).

לגבי האפליקציה – מושכת את המידע מהפרופיל בפייסבוק ויוצרת סרטון חביב על "חייך" כפי שהם מתבטאים בפייסבוק. אפשרי גם למי שאין לו פרופיל בפייסבוק במילוי פרטים שונים שישמשו את האפליקציה. אמא אוהבת, אחותי ונאחיינים שלי השתגעו על העניין, אני לא ממש התרגשתי בעיקר כי אני זוכרת שנעשה משהו דומה בעבר (נראה לי שלחברה המרכזית עם אידיאולוג'יק אבל לא בטוחה).

היתרון המשמעותי של האפליקציה לעומת אחרות היא חיי המדף שלה. אני מבינה שמדובר בקמפיין ספציפי לכלל, אבל לא עומדת מאחוריה תחרות והגבלה תקופתית. היא גימיק שתמיד יהיה חביב ובעטיפה נכונה תוכל להשאר חלק מפייסבוק עוד זמן רב

למטייל וחיידק הטיולים חיידק הטיולים

השם המדוייק הוא משחק המחבואים של חיידק הטיולים. הוא לא ממש מדוייק האמת כי אין כאן באמת מחבואים אבל הוא משרת את מטרתו כי מחבואים זה עניין די מסקרן לחובבי חידות שכמוני שציפו לאתגר אינטלקטואלי מרענן. בפועל, התחרות מבוססת על תיוגים של חיידק הטיולים בכמה שיותר תמונות.

למה את האפליקציה והרעיון אני מאד אוהבת?

הסיבה העיקרית: היא פונה ל כ ו ל ם ! האפליקציה לא מסובכת רעיונית, מתעסקת בנושא הקרוב לליבם של אוהבי הטיולים בכל הגילאים. לא צריך להבין פייסבוק כדי להשתתף, לא צריך להיות גאון מדיה חברתית ואפילו לא צריך 2000 חברים. הניקוד מבוסס גם על תמונות וגם על שיתוף חברים ולא רק על הזמנת חברים שזה יתרון לאנשים שלא סובלים מעודף חברים בפייסבוק.

הביצוע: אכן, זו לא האפליקציה הכי מעוצבת בעולם ואולי מבחינת שימושיות היה נכון יותר שסרטון ההסבר יישב בתוך הפייסבוק, אבל החיידק עצמו הוא מתוק! אני אולי קיטשית אבל ממש אהבתי אותו עוד כשנתקלתי בו בשלטי החוצות.

תחרות שיגורי התוכי של בזק בינלאומי – PrivateNGN

בזק בינלאומיאני מודה שמכולן, תחרות שיגורי התוכי סחפה אותי הכי הרבה. אני גם מאמינה שבהתחשב בידע שלי בפייסבוק אם היה לי קצת זמן מיותר ולא הייתי בוחלת בהספמת כל החברים שלי, הייתי ממשיכה להשתולל איתה להנאתי. כשאני שואלת את עצמי למה, התשובה היא שזו האפליקציה הכי קרובה למשחק מכולן, ואני מתברר – אוהבת לשחק.

האפליקציה עצמה עשויה היטב, מעוצבת היטב בקו של הקמפיין, ברורה למשתמש ויש בה כל מה שבדרך כלל יש במשחק בפייסבוק. חבל שההקפדה על הפרטים הקטנים לא נשמרה ברמת הבאגים (נסו לחזור אחורה לאחר ששיגרתם או לשגר מישהו ולגלות שלא ניתן) ורע מזה, ברמת ההגהה (שגיאות כתיב לא מתקבלות בברכה!)

בנק הפועלים

בנק הפועלים מבקש מהגולשים לספר איך הם מעבירים את התקופה הסטודנטיאלית שלהם והם אמורים לקבל הצבעות. לא ראיתי שום דבר מגניב או לא שגרתי אצל המשתתפים אבל כן ראיתי קמפיין נוסף בו מבקשים מכל החברים שיצביעו לכם עד שזה כבר ממש מציק.

ברמת הביצוע, אין כ"כ מה לומר בהתחשב בכך שממש לא אהבתי את הרעיון. חביב.

לדעתי חברות שמתכננות לבנות אפליקציה כחלק מהמיתוג צריכות לחשוב לטווח ארוך, אם דרך פתרון שימושי עבור הגולש (לדוג' אפליקציית מדדים עבור בנק הפועלים, אפליקצית שירות מבזק בינלאומי וכו') או לחילופין פתרון שימשוך אותו בקביעות להתקל במותג. דוגמאות טובות הן אפליקציות ה SMS של חברות סלולאריות (אצלנו רק פלאפון בעניין), אפליקציות אתרי ההכרויות בחו"ל וכו'. אני מאמינה שזה רק עניין של זמן.

ולסיום, לינק לפוסט של גל מור בחורים ברשת בנושא התחרות של גלובס ולינק לתגובה של אליאב אללוף, מנהל המדיה החברתית של גלובס, גם היא בבלוג חורים ברשת. מה שבטוח, גלובס הצליחו לעורר דיון, שזה הרבה יותר ממה שמדיות/חברות אחרות עושות.