הבלוג של אורלי בראון

רשתות חברתיות בישראל – לאן?

הכתבות, התגובות והפרשנויות

בשמיני למרץ, לפני שלושה ימים, קראתי לראשונה אצל מעיין כהן ב- 140 על כך שynet החליטה לסגור את הרשת החברתית Bona. אף פעם לא היה לי יותר מדי מושג והכרות איתה, ידעתי רק על הצלחתה בקרב בני נוער.

בעקבות זה, פורסמה אתמול כתבה בגלובס של נעה פרג שנקראת: פייסבוק שולטת: מה יקרה לרשתות החברתיות הישראליות? ודואגת בעיקר למקושרים, רשת חברתית נוספת הפונה לצעירים, שנרכשה ע"י וואלה לפני כשנה.

כתבה נוספת של גלובס בנושא פורסמה היום ומתייחסת למחקר של פרופ' גוסטבו מש, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, מחקר המציג כי שלושת הרשתות החברתיות הגדולות בארץ הן פייסבוק, מקושרים ומייספייס.

התגובות והפרשניות לכתבות האלו, אחידות הן. כמעט כולן טוענות כי אין מקום לרשת חברתית נוספת מלבד פייסבוק בישראל. עם זאת, דווקא אני, גולשת פייסבוק אדוקה המאמינה באמת ובתמים כי פייסבוק תהיה יום אחד הפלטפורמה האינטרנטית המובילה בכל תחום כמעט (פוסט+תגובות בנושא), חושבת שבהחלט יש מקום לרשתות חברתיות נוספות, מאמינה כי הן לא יפלו כ"כ מהר ושמאד מוקדם להספיד את מקושרים.

בעולם   

בואו נסתכל רגע על מה שקורה ברחבי העולם. מייספייס בתהליך של ירידה בכמות הגולשים אך עדיין עם מספרים גבוהים וכמובן רווח שנתי. Classmates שעל בסיסה הוקם אתר חבר'ה הישראלי, הרוויחה עד היום מאות מיליוני דולרים ממנויים משלמים ופרסום. LinkedIn הרשת החברתית עסקית הפופולארית הוערכה בסוף 2008 בביליון דולר ואולי במושגים שלנו hi5, Bebo ופלקסו פחות מעניינות אבל גם בהן מספר גולשים לא מבוטל

נחזור לישראל: התגובות על המחקר בגלובס נגעו בכך שקשה להאמין כי מייספייס היא השלישית בגודלה. פשפשתי קצת במחשב ומצאתי מחקר שנעשה ע"י TNS טלסקר עבור עבודתי בשנת 2008 בו פייסבוק כבר הובילה במודעות נעזרת, אחריה מקושרים ואח"כ מייספייס. באופן לא מפתיע זה גם היה הסדר של הרשומים לרשתות חברתיות. כך שיש סיכוי שיש אמת במחקר.

נישות

לא הכל אנחנו יודעים, לא את כל האוכלוסיות אנו מכירים, בטח לא אנחנו, האנשים ששורצים באינטרנט, חיים פייסבוק וטוויטר וחושבים שכולם, כל גולשי האינטרנט בישראל, הם כמונו.

מקושרים – על אף הירידה בכמות הגולשים, פונה לקהל נישתי. במידה והיא תדע לנצל את המידע והכוח שבה ולהביא קמפיינים בדרך הנכונה, היא תמשיך להצליח בקרב הקהל המצומצם שלה ולהערכתי, תעשה ממנו יותר כסף ממה שפייסבוק תעשה בארץ.

קפה דה מרקר – בקפה יש קהילה חזקה מאד שלא ניתן לשבור, האוכלוסייה בקפה השתרשה שם ולא הולכת לשום מקום. קצת קשה לי להעריך מודל עסקי בקפה אבל מה שבטוח, הוא כלי נהדר לטראפיק לאתר דה מרקר (שאם יורשה לי, צריך מתיחת פנים קלה).

Myhood – בהרצאה האחרונה שלי ב SEO College (מקבוצת SEO Israel) אמרה לי אחת הסטודנטיות כי היא רואה שם את הדבר הבא. היא מאד נהנית מהרשת. היא נהנית כי היא מתאימה לה ופונה אליה, אליי קצת פחות. המודל הצרפתי עליו בנויה הרשת הצליח שם מאד, כאן אולי יצליח פחות אך אני בטוחה שתבנה סביבו נישה מתאימה.

גולשים ביחס לרווח

אחד מהדברים שניתן ללמוד מהרשתות בעולם וגם מהרשתות בארץ, הוא שמספר הגולשים ברשת החברתית והרווח/הכנסות שלה, אינם ביחס ישיר אחד לשני. פייסבוק היא דוגמא מצויינת לכך. חבר'ה ומקושרים שעשו סוג של אקזיט בארץ בתקופות בהן לא היה להן מספר גולשים רב, הן דוגמאות נוספות.

בנוסף, ערך הדאטה בייס והנתונים שהגולשים מוסרים על עצמם ברשתות האלו, לא יסולא בפז. אם יודעים להשתמש בו נכון, ניתן להנות מערכו עוד זמן רב  אחרי שהגולשים נעלמים.

לכן לא הייתי ממהרת להספיד… אבל זו אני. בכל מקרה, אם אתם רוצים לבנות רשת חברתית, ג'ף קוק, מנכ"ל רשת חברתית בעצמו, myyearbook ,כתב על זה פוסט (בתרגום חופשי): לבנות רשת חברתית בעולם של פייסבוק וטוויטר בבלוג הנהדר Paid content.

11 תגובות על ”רשתות חברתיות בישראל – לאן?“

  1. אני חושב שמה שיתחדד ברשתות חברתיות בשנים הקרובות זה באמת הבידול שלהן ורק כאלה שיהיה להם בידול מובהק ישרדו

    כמו בטלוויזיה שכל ערוץ פונה לנישה אחרת = כך יהיה גם עם הרשתות החברתיות.

    כבר עכשיו מי ספייס נחשב כרשת החברתית למוזיקה. לינקד אין והקפה לעסקים. וכו וכו

    לגבי מקושרים – הבעייה שלהם זה שהבידול שלהם היה "בני נוער" וזה לא בידול חזק מספיק כי פייסבוק נותן מענה גם לקהל הזה. היום באמת ראיתי שהם שמים דגש דווקא על תוכן. זאת אומרת שהם טוענים שההבדל ביניהם לבין פייסבוק הוא העובדה שמקושרים הגולשים מייצרים תוכן אייכותי.

    בשורה התחתונה – רשת חברתית שרוצה להתקיים בעידן הפייסבוק צריכה להבין שפייסבוק זה מדורת השבט- האמא של כל הרשתות החברתיות. ולכן היא צריכה למצוא את הנישה הייחודית שלה שפייסבוק לא מצליחה לספק את המענה ועל בסיס זה לבנות את הרשת החברתית

  2. מאת רותם גז:

    פוסט יפה ומעניין,שמתי לב שלא נגעת בטוויטר,כמה באמת משתמשי טוויטר
    יש בארץ?

  3. מאת Limor HS:

    גם אני, כמוך, חושבת שיש מקום לרשתות החברתיות הנישתיות אבל סבורה שלמקושרים אין סיכוי לשרוד אם היא לא תמצא את הערך המוסף שהיא יכולה לתת לבני הנוער אותו הם לא ימצאו בפייסבוק.

    אחלה פוסט, מותק

  4. מאת מיכאל:

    פייס שולטתתתתתתת:)

  5. מאת עדי זהר:

    היי אורלי, פוסט מעולה לטעמי. אני מאמינה שלרשתות החברתיות הנישתיות יש סיכוי אמיתי לשרוד ולרשתות הגדולות יחסית יועיל לעצמן אם יסגלו לעצמן נישה מיוחדת. לדוגמא מייספייס הפסידה גולשים רבים לפייסבוק אך בתחומי האמנות והמוזיקה היא מאד חזקה.

  6. מאת אורלי בראון:

    תודה על התגובות. אם לא הבהרתי את עצמי נכון, גם אני מאמינה בנישות ולכן בזכות קיום לרשתות נוספות.
    רותם – פוסט שייגע בטוויטר במדוייק בקרוב, לינק עליי :) מזל טוב על האתר החדש

  7. מאת tznobar:

    סחטיק על הפוסט

  8. מאת אורלי בראון:

    סחטיק על התגובה :-)

  9. מאת רמי:

    העניין של הנישות, לדעתי, יתפתח בעתיד. אתרים רבים יוצרים קהילות גדולות סביב תחומים ספציפיים.

    לאתרים כאלה יש יכולת למנף את הקהילות האלה. אומנם לא הפייסבוק הבא אבל החשיפה ברמת פייסבוק והיכרות אישית של כלל הגולשים יכולה ליצור הזדמנויות עסקיות לאותם אתרים.

טראקבקים/פינגבקים

  1. חורימבה לשבת: בלוגרים לא אמינים וח”כים בפייסבוק | חורים ברשת
  2. חורימבה לשבת: בלוגרים יקבלו תעודת עיתונאי | חורים ברשת

הוספת תגובה