הבלוג של אורלי בראון

מה אוכלים? עוד חוכמה של אמא, על מוצקים, אופטימיל וסבלנות

מאז שכתבתי פעם אחרונה על הנסיכה, טל כבר אוטוטו בת 8 חודשים ואני רק מגלה מיום ליום מה זו אהבה מחדש. עוד דברים שאני מגלה הם שיניים, מעבר לאוכל מוצק, והכי חשוב: לחזור לעבודה ולהתגעגע יום יום.
טל התחילה ללכת למשפחתון יומיים לפני שחזרתי לעבודה. למזלי המעולה, מצאתי משפחתון במושב הסמוך עם מטפלת שאני מאחלת לכל אחת מכן. היא אוהבת את טל אהבת נפש ולפני כל השאר, טל מקבלת לאורך כל היום חום ואהבה, וגם אם יגידו לכם אחרת, זה באמת הדבר הכי חשוב.
יש עם הנסיכה עוד 3 בנים שקצת גדולים ממנה והתמונה הכי יפה היא שיום אחד באתי לבקר והם עשו טיול בעגלול. שניים יושבים, אריאל הגדול עומד והנסיכה שוכבת על הבטן עם הכובע ומסתכלת לכל כיוון בסקרנות. בקיצור, כאן אני רגועה.
לחזור לעבודה אחרי חצי שנה הרגיש כאילו אני מתחילה מחדש. מעבר לכך שהגעגועים קשים, הצד היפה הוא שבכל שלב של היום לדמיין את החיוך שלה כשאבוא הביתה ממיס אותי לחלוטין.

מה למדתי בחודשים האחרונים על סוגיית האוכל.
אופטימילטל אוכלת כבר מגיל חודשיים וחצי אופטימיל. כשעברנו את תקופת הגזים, רוני חברתי המליצה לי על אופטימיל מכיוון שעפ"י השמועה הוא קל יותר. התברר שאכן כך. כמובן שהגזים לא הפסיקו לחלוטין (תוכלו לקרוא בפוסט הקודם), אבל בהחלט היה ניתן לראות את ההקלה.
מאז נשארנו עם אופטימיל עד היום. אחד הדברים המעניינים באופטימיל – הוא מורכב משמנים צמחיים ללא שמן דקלים (המשמעות כאן). מעבר לרכיבים שתוכלו לראות בלינק (ובינינו – לא כולנו מסתכלות עליהם בדיוק למרות חשיבותם), יש לאופטימיל כף של 30 מ"ג שמאפשרת מידות חצי (אני חובבת דיוק), ועניין נוסף – הוא הכי זול.

כשהתחלנו להעביר את טל לאוכל מוצק, היא לא רצתה כלום. כמו אמא פולנייה טובה (אמנם אני רק רבע אבל הרבע החזק), לא הבנתי למה וחיפשתי תשובות אצל חברות שהמליצו לי על מסנן הפירות והירקות (שקניתי אך לא השתמשתי בו), על ירקות כתומים כי הם יותר מתוקים (המלצה מצויינת – עבד לא רע בכלל), אבל מה שעזר באמת  היה המשפחתון בו מרסל (המטפלת) ישבה עמה בסבלנות כל יום והאכילה אותה כמה שהייתה מוכנה לאכול ובסוף, היא אוכלת ואפילו אוהבת, כמובן גם פירות ועוף. אז משפט שחברה אחרת אמרה לי: תהיי רגועה, היא לא תלך לצבא עם אופטימיל. אגב, אם בשבת לא יוצא לכם להכין לפעמים, אפשר גם גרבר, לא קרה כלום.

כמו שראיתם, הפוסט קצת קצר, חוסר זמן מלווה את האמהות שלי יותר מכל.

דברים שאני מקווה לכתוב לכן בקרוב: צעצועים, שחיית תינוקות, חוגי התפתחות ואיך קונים לבייבי בחו"ל.

המשך שבת מקסימה ושבוע נפלא!

4 תגובות על ”מה אוכלים? עוד חוכמה של אמא, על מוצקים, אופטימיל וסבלנות“

  1. מאת צחי:

    אורלי, אין כמוך, פשוט מעניין ומרתק ולבבי!

  2. מאת אורלי בראון:

    תודה יקירי! מקווה שיהיה שימושי לכם בקרוב ;-)

  3. מאת ענת:

    אחלה פוסט :)
    מאותה סיבה בדיוק עברנו גם אנו לאופטימיל ומאז עברה שנה שלמה ואנחנו מאוד מרוצים, רק חבל לי שנהיה יותר ויותר מסובך להשיג את האופטימיל.
    ואני גרה ברחובות, לפעמים אני צריכה לעבור 2-3 חנויות עד שאני מוצאת את מה שאני מחפשת.

  4. מאת אורלי בראון:

    תודה!
    אני יודעת לפחות לגבי רמי לוי, סופר פארם וטיב טעם (במקרה ראינו שיש שם…), אולי שווה לפנות אליהם לשאול לאן הם מפיצים… שבוע טוב :-)

הוספת תגובה