הבלוג של אורלי בראון

שרלטנות היא: כאשר אנשי המדיה החברתית נוהגים בחוצפה

פורסם לראשונה בבלוג חורים ברשת ב 1.4.2010

לאחרונה אני נתקלת בכמות מאד גדולה של קבוצות/דפים בפייסבוק שאם רק תרצו ילמדו אתכם הכל על המדיה החברתית. טיפים, סודות, מדריכים ומה לא. אני משתדלת להיות פאן (לייק) של כולם. דפים אלה מפרסמים לינקים מעניינים יותר ופחות על התחום וגם אם לא כולם טובים, תמיד מעניין להסתכל על האנשים המצטרפים, הדיונים הנרקמים וללמוד ממה שאפשר.

לא תפקידי לשפוט ולבקר אף אחד מהם ויותר מזה, אני מכבדת כל מי שהחליט לעסוק בתחום ורואה עצמו כמוכשר להנחות בו אחרים, לכן הפוסט הבא יתחייס לנושא מזווית אחרת, או אם תרצו, ניסיון להבין להבין ממי כדאי להתרחק ולמי כדאי להתקרב.

בעקבות מאמרו של דורון אביגד בגלובס על "כת הפייסבוקאים" המציגה את יועצי המדיה החברתית כעדר, פורסמו כמה תגובות מעניינות במיוחד. אחת מהן היתה של שי עגיב, שכתב שהתחום מאד זהה לעליית הקואצ'רים לפני מספר שנים. כל אחד חשב והאמין שיוכל להיות קואצ'ר במידה וניחן בכמה מהגדרות התפקיד.

גם היום, כל מי שמסתובב במדיה החברתית ומספיק שבמספר רשתות חברתיות מאמין שהוא בשל ומתאים לבצע את התפקיד האחראי והחשוב של ייעוץ במדיה הזו ומכיוון שכרגע עוד אין חוקים כתובים, אין ספרים אקדמים וגם לא היסטוריה ענפה, הכל מותר.

ניהול שיחה

את התמונה הבאה הוצאתי מדף פייסבוק המייעץ לעסקים:

פלוני אלמוני כתב להם שאינו מצליח להוריד מדריך מהאתר שלהם. בתגובה הם רשמו לו "אין כזה דבר", טוב שהם לא רשמו לו ללכת לחפש.

מה שאני רוצה לומר הוא, שגוף שאינו יודע בעצמו לענות לגולשים, וודאי אינו יכול לייעץ לעסקים ו/או ארגונים בדרכם לתהילת המדיה החברתית. הבסיס הוא שיחה ודיון ולכן, ההמלצה הראשונה שלי עבור הגופים המחפשים יועצים, היא להסתכל ביכולתם לנהל שיחה ודיון בהתייחסות לעצמם. פשוט כדי לדעת, שבמידה ותקחו אותם לנהל עבורכם מדיה חברתית, יידעו גם לענות בשמכם.

חשוב להבין, שגם אם העוסקים במטרה לא אמורים לנהל את הדף, תשובה כזו מעידה על חוסר הכרות עם המדיום בו הם פועלים ולכן יש לבחון טוב את יכולתם לפני שלוקחים אותם לעזרתכם.

Hard sale :(

מגניב, יש להם דף פייסבוק מופלא שכל המי ומי חברים בו, אבל מה, אין בו תוכן. אפילו לא לינקים. אפילו לא תמונות של אחרים. מה שכן, הם מוכרים לך קורס במדיה חברתית. בוא אלינו, נסביר לך איך להעצים הכנסות ולהיכנס לכל בית בישראל. לבד. אתה לא צריך יועצים. לנו יש את הטיפים הכי טובים ואם נצליח לדחוף לך את המודעה על הקורס שלנו בערך בכל דף שאתה פותח בפייסבוק אנחנו הכי מגניבים.

הארד סייל לא עובד במדיה חברתית, הוא לא עובד גם לאלה שמנסים אותה על המוצרים שלהם. לאחרונה החל לעקוב אחריי מישהו בטוויטר והתחלתי לעקוב חזרה. יום אח"כ קיבלתי הודעה פרטית עם הצעה לניסוי המוצר החדש והמגניב של החברה שהוא עובד בה. במקרה זה היה מדובר במוצר תוכנה, אז איך להתייחס כשמדובר בקורס של מדיה חברתית?.

בקיצור, לפני שאתם לוקחים קורס, בידקו טוב את המרצים, תגגלו כל מה שאפשר על הקורס ועליהם, ואם כספכם ממש יקר לכם, תבדקו שלא היה ביכולתכם לקבל את רוב המידע מהאינטרנט ומקורות אחרים לפני כן.

לדבר על הלקוחות בטוויטר

לא מזמן, וכאן לא אצרף צילום מסך לאור דיון הפרטיות החם השבוע בטוויטר, אחד הטוויטים של יועצי המדיה החברתית פורסם בנוסח דומה:

"אוף, הלקוח הזה כל כך מעצבן, כמה פעמים צריך להסביר לו"

אז זהו, שאם הוא/חבריו ומי שיושב בחדר לידו חברים בטוויטר, לא יהיה צריך להסביר לו יותר לעולם.

נו אז, רק איבדו לקוח? לא. איבדו יותר מלקוח, שכן מי שיועץ במדיה הזו ומתבטא כך לגבי הלקוחות שלו, סביר להניח שיאבד כמה לקוחות עתידיים שקראו את הטוויט ולא ממש ישמחו שמזלזלים בהם. גם על אלו יש מה להגיד בנושא של שיחה ודיון. אלו שלא נוהגים בכללי נימוס בסיסיים בשיחה שלהם עצמם (ראו הנושא הקודם), עדיף שלא ינהלו אותה עבור אף אחד אחר.

בנושא הזה: 10 טיפים לאנטי סושיאל מדיה קונסלטנננננטס

ניהול התוכן

גילה גדעון כתבה פוסט מצוין על מנהל המדיה החברתית בארגון. מי בארגון אחראי על מדיה חברתית? היא נותנת דוגמה למודעת דרושים בה החברה המפרסמת מחפשת מנהלת משרד שגם תנהל את המדיה החברתית. בערך כמו להציע לסמנכ"ל השיווק להיות מנתח מערכות.

שימו לב מי בחברה המייעצת עומד לטפל בכם. בחברות המובילות בתחום המדיה החברתית יש לכך תקציבאים, מנהלי מדיה חברתית ובאזזרים, אך בחברות רבות אחרות הפעילות הזו מתבצעת “על הדרך”. אז מה הפלא שהם עצבנים?

בכל נושא orly@holesinthenet.co.il

רשתות חברתיות בישראל – לאן?

הכתבות, התגובות והפרשנויות

בשמיני למרץ, לפני שלושה ימים, קראתי לראשונה אצל מעיין כהן ב- 140 על כך שynet החליטה לסגור את הרשת החברתית Bona. אף פעם לא היה לי יותר מדי מושג והכרות איתה, ידעתי רק על הצלחתה בקרב בני נוער.

בעקבות זה, פורסמה אתמול כתבה בגלובס של נעה פרג שנקראת: פייסבוק שולטת: מה יקרה לרשתות החברתיות הישראליות? ודואגת בעיקר למקושרים, רשת חברתית נוספת הפונה לצעירים, שנרכשה ע"י וואלה לפני כשנה.

כתבה נוספת של גלובס בנושא פורסמה היום ומתייחסת למחקר של פרופ' גוסטבו מש, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, מחקר המציג כי שלושת הרשתות החברתיות הגדולות בארץ הן פייסבוק, מקושרים ומייספייס.

התגובות והפרשניות לכתבות האלו, אחידות הן. כמעט כולן טוענות כי אין מקום לרשת חברתית נוספת מלבד פייסבוק בישראל. עם זאת, דווקא אני, גולשת פייסבוק אדוקה המאמינה באמת ובתמים כי פייסבוק תהיה יום אחד הפלטפורמה האינטרנטית המובילה בכל תחום כמעט (פוסט+תגובות בנושא), חושבת שבהחלט יש מקום לרשתות חברתיות נוספות, מאמינה כי הן לא יפלו כ"כ מהר ושמאד מוקדם להספיד את מקושרים.

בעולם   

בואו נסתכל רגע על מה שקורה ברחבי העולם. מייספייס בתהליך של ירידה בכמות הגולשים אך עדיין עם מספרים גבוהים וכמובן רווח שנתי. Classmates שעל בסיסה הוקם אתר חבר'ה הישראלי, הרוויחה עד היום מאות מיליוני דולרים ממנויים משלמים ופרסום. LinkedIn הרשת החברתית עסקית הפופולארית הוערכה בסוף 2008 בביליון דולר ואולי במושגים שלנו hi5, Bebo ופלקסו פחות מעניינות אבל גם בהן מספר גולשים לא מבוטל

נחזור לישראל: התגובות על המחקר בגלובס נגעו בכך שקשה להאמין כי מייספייס היא השלישית בגודלה. פשפשתי קצת במחשב ומצאתי מחקר שנעשה ע"י TNS טלסקר עבור עבודתי בשנת 2008 בו פייסבוק כבר הובילה במודעות נעזרת, אחריה מקושרים ואח"כ מייספייס. באופן לא מפתיע זה גם היה הסדר של הרשומים לרשתות חברתיות. כך שיש סיכוי שיש אמת במחקר.

נישות

לא הכל אנחנו יודעים, לא את כל האוכלוסיות אנו מכירים, בטח לא אנחנו, האנשים ששורצים באינטרנט, חיים פייסבוק וטוויטר וחושבים שכולם, כל גולשי האינטרנט בישראל, הם כמונו.

מקושרים – על אף הירידה בכמות הגולשים, פונה לקהל נישתי. במידה והיא תדע לנצל את המידע והכוח שבה ולהביא קמפיינים בדרך הנכונה, היא תמשיך להצליח בקרב הקהל המצומצם שלה ולהערכתי, תעשה ממנו יותר כסף ממה שפייסבוק תעשה בארץ.

קפה דה מרקר – בקפה יש קהילה חזקה מאד שלא ניתן לשבור, האוכלוסייה בקפה השתרשה שם ולא הולכת לשום מקום. קצת קשה לי להעריך מודל עסקי בקפה אבל מה שבטוח, הוא כלי נהדר לטראפיק לאתר דה מרקר (שאם יורשה לי, צריך מתיחת פנים קלה).

Myhood – בהרצאה האחרונה שלי ב SEO College (מקבוצת SEO Israel) אמרה לי אחת הסטודנטיות כי היא רואה שם את הדבר הבא. היא מאד נהנית מהרשת. היא נהנית כי היא מתאימה לה ופונה אליה, אליי קצת פחות. המודל הצרפתי עליו בנויה הרשת הצליח שם מאד, כאן אולי יצליח פחות אך אני בטוחה שתבנה סביבו נישה מתאימה.

גולשים ביחס לרווח

אחד מהדברים שניתן ללמוד מהרשתות בעולם וגם מהרשתות בארץ, הוא שמספר הגולשים ברשת החברתית והרווח/הכנסות שלה, אינם ביחס ישיר אחד לשני. פייסבוק היא דוגמא מצויינת לכך. חבר'ה ומקושרים שעשו סוג של אקזיט בארץ בתקופות בהן לא היה להן מספר גולשים רב, הן דוגמאות נוספות.

בנוסף, ערך הדאטה בייס והנתונים שהגולשים מוסרים על עצמם ברשתות האלו, לא יסולא בפז. אם יודעים להשתמש בו נכון, ניתן להנות מערכו עוד זמן רב  אחרי שהגולשים נעלמים.

לכן לא הייתי ממהרת להספיד… אבל זו אני. בכל מקרה, אם אתם רוצים לבנות רשת חברתית, ג'ף קוק, מנכ"ל רשת חברתית בעצמו, myyearbook ,כתב על זה פוסט (בתרגום חופשי): לבנות רשת חברתית בעולם של פייסבוק וטוויטר בבלוג הנהדר Paid content.

מילון הפייסבוק

לפני כמעט שנתיים, כשהייתי בלוגרית טרייה וירוקה, פרסמתי כאן פוסט בשם: אנשים מדברים פייסבוקית

ההייפ של פייסבוק היה בשיאו, כל חבר שני (או בעצם ראשון) הצטרף והחגיגה הייתה גדולה.

אני רוצה לצרף מילה נוספת למילון העברי הפייסבוקי הראשון:

ללייקק – שם הפועל

בא בפעלים:

תלייקקו, לייקק/ה, ילייקקו וכל העולה על רוחכם

הפייסבוק שלי באנגלית אבל המונחים במדיה זהים.

אתם מוזמנים להציע מילים נוספות, דף מילון הפייסבוקית העברי הראשון ייפתח בשעות הקרובות

אגב, המילה שזכתה כמילת השנה ל 2009 במילון אוקספורד היא unfriend ומשמעותה הסרת חבר מרשימת החברים, אני דווקא חשבתי ש ignore היא המילה שצריכה לקחת.

פוסט משעשע מאד בנושא מילות השנה בארה"ב ל 2009 בבלוג דגש קל

אז יאללה תוסיפו ותתעדכנו

פייסבוק ישיקו שירות מייל, למה זה צעד אסטרטגי נכון ומתבקש?

גלובס מפרסמים היום שפייסבוק עומדים להשיק שירות מייל חדש. פרסמתי ב Desk פרשנות ואני מרחיבה אותה קצת כאן, אז למה אני חושבת שזה כ"כ חשוב:
פייסבוק כיעד הבחירה (destination of choice)
פייסבוק רוצה וצריכה ליצור מצב בו היא תוכל לספק כמה שיותר שירותים למשתמש על מנת שיראה בה את האתר המוביל שאין צורך לצאת ממנו. כבר היום מספקת פייסבוק שירותים המחליפים עבור משתמשים רבים אתרים אחרים, אם מדובר בשיתוף תמונות וסרטוני וידאו ואם במשחקים ושירותי לוחות.
שירות מייל יהווה פריצת דרך משמעותית ויכולת עצומה להחזיק את הגולשים בבית, כמו גם יספק לפייסבוק למידת נתונים דמוגרפים נוספים ומיקום נוסף לנצל את יכולותיה העצומות והמידע שצברה עד היום בתחום הפרסום המפולח והממוקד.
בסיס להצלחה
רבים האנשים, בעיקר הצעירים המשתמשים כיום בשירות המייל הפנימי בפייסבוק במקום במייל חיצוני.
במסגרת מחקר וקבוצות מיקוד שביצענו בעבודתי הקודמת על רשתות חברתיות מתברר כי בקרב הקהל הצעיר, שירות המייל הפנימי בפייסבוק כבר החליף את שירותי המייל החיצוניים מזמן ובקבוצות המיקוד אף אמרו שכדאי שפייסבוק תשכלל אותו.
אז אם שכלול, שירות המייל של פייסבוק צריך להתרחב במספר פיצ'רים על מנת להחליף שירותי מייל אחרים כמו הוספת קבצים וסרגל עריכה לדוגמא וכנראה שגם הם הבינו את זה.
בסיס להצלחה 2
בהנחה שאכן יבוצע סינכרון בין המייל בתוך פייסבוק למייל חיצוני (אם לא כל מה שכתבתי בטל ומבוטל) פייסבוק מתחילה עם 400 מיליון יוזרים קיימים. יותר טוב מזה?

אז בהמשך לכתבה, כן, יש כאן איום על גוגל אבל טוב שכך. לגוגל אין מתחרים בתחומים מסויימים שאפל ומייקרוסופט לא נוגעים בהם ובישראל לפחות יאהו היא לא שחקן משמעותי.
כבר ידוע שאנחנו הצרכנים רק מרוויחים מתחרות. אני צופה פיצ'רים, הרחבות ועוד הרבה חלומות שלנו, הגולשים, מתממשים בקרוב.
מה שבטוח, יהיה מעניין. יאללה מברוק

השבוע שהיה, המותגים והמדיה החברתית

לא מזמן פרסמתי כאן פוסט על אפליקציות ממותגות ועל השילוב הכ"כ נחוץ של מדיה חברתית עם מותגים. רוב הקישורים שמופיעים בפוסט הבא, מתייחסים לפעילויות מוצלחות בתחום ולהתקדמותו בארצנו (האיטית אבל עדיין קיימת).

כמה קישורים רלוונטים מהשבוע האחרון:

ג'ף פולבר בכנס DLD: "מותג שלא יהיה לו איש המתמחה בטוויטר יהיה בבעיה" (וכן, הוא מתכוון לכל המותגים, גם הגדולים)

עוד בכנס DLD: "בכיר בנייקי בכנס DLD: "הצרכן הוא זה שמנהל היום את העניינים"

בבלוג של שלמור אבנון עמיחי: ההווה (והעתיד) באונליין… רק שרון רפאל באופליין

עצומת היו טיוב האינטראקטיבית הראשונה ברשת שיצרו חברי המזבלה יחד עם תאגיד המחזור נבחרה על ידי ערוץ דיסקברי העולמי ופורטל הפרסום הקהילתי Osocio, כאחד מעשרת הקמפיינים הקהילתיים הטובים ביותר של 2009 ועברה את רף 250,000 צפיות – פעילות מדהימה.

מתברר שגולשים העוקבים אחרי רשתות חברתיות בפייסבוק רוצים מבצעים והטבות אבל גם תוכן, על הסקר מעניין לקרוא ב 140

פעילות שאהבתי במיוחד היא של שטראוס-עלית יחד עם זינגה המתפעלת את האפליקציות הפופולאריות מאפיה וורס ופארמוויל בפייסבוק. במסגרת הפעילות תשיק החברה טעמי עם בוטנים (נשמע יאמי) בשילוב עם גידול בוטנים בפארמוויל. אולי סוף כל סוף אני אהיה מוכנה להצטרף לחוות האלו (רק כדי לגדל בוטנים כמובן ;-) )

עומר קפלן כותב על ההסבר של טקראנץ' למה בני נוער לא נמצאים בטוויטר

ynet וגל מור שוב ביחד, הפעם גל מור אחראי על פעילות המדיה החברתית בפייסבוק וטוויטר, צעד נבון יש לומר, בעיקר בהתחשב בעבודה המצויינת של אליאב אללוף לגלובס ברשת (ועל ה desk בפוסט נפרד בקרוב).

ואיך אפשר לסיים בלי ה ipad. שני קישורים:

סיכום מיטב המידע בארץ ובעולם, פרשנויות והסברים בבלוג איי ספוט

פרודיה קלה ומשעשעת על השם בבלוג המזבלה:את יודעת מה את יכולה לעשות עם ה-iPad שלך

שיהיה לכולנו שבוע מצויין!

כדור הבדולח של משטרת ישראל

בדיוק היום בבוקר רציתי להגיד משהו לטובת משטרת ישראל. עצרתי לקנות מיץ תפוזים בצרכניה במושב וראיתי כותרות עיתונות שחשבתי שהן עליהום מיותר של התקשורת על משטרת ישראל שנובע נטו מבורות. בורות של התקשורת.

בקצרה: בעקבות רצח הילד בן השבע בבני עי"ש החליטה התקשורת שהמשטרה אשמה, הכתובת היתה על הקיר. כל יום יש כותרת חדשה בנושא, על האזהרות שהתקבלו, התלונות מהשכנים וגרוע מזה האשמות מעמותות שונות.

מאיזשהי סיבה בחרה התקשורת לא להתייחס לעובדה שללא תלונה משטרת ישראל לא יכולה  לעשות כלום ומי שכן אמור לעשות הם שירותי הרווחה, איפה הם היו? הפניית אצבע מאשימה למשטרת ישראל מיותרת כאן אבל הפניית אצבע מאשימה לשירותי הרווחה של מדינת ישראל היא חובה! ידעתם שיש בעיה והתעלמתם ממנה, איך דברים כאלו קורים? והנה הכסת"ח (לקוראיי המאותגרים – כיסוי תחת),

נו באמת, מאשימים יקרים, משטרת ישראל זה מדיום או שיש לה כדור בדולח?

והתשובה לזה, היום בבוקר הייתה כנראה שלא, אבל כשהגעתי הביתה וקראתי את כל הכתבות על סגירת העיר תל אביב ע"י משטרת ישראל התחלתי לחשוב שכן, כנראה משטרת ישראל היא סוג של מדיום כשהיא רוצה.

מודסלקטור! אני מבקרת די קבועה (באופן יחסי לחיי הלילה שלי) במועדון הברזילי. המועדון שמביא את אמני הטכנו הטובים ביותר בעולם.  בסילבסטר החליטה משטרת ישראל לפשוט על כמה מהמועדונים המובילים בת"א וביניהם הברזילי בו החודש היו אמורים להתארח מספר אמנים מחו"ל ביניהם Modselector אותם אני לא יודעת כמה זמן אני מחכה כבר לשמוע.

אבל מכיוון שמשטרת ישראל היא בכל זאת כנראה סוג של מדיום, הם יכולים להכנס למועדון ופשוט להעריך בעין כמה אנשים נמצאים בו, יופי של עבודה חברים. גרמתם להפסדי כסף היסטרים לבעלי המועדונים ובמקרה שלי -ללו"ז של בילויים להידפק לכל החודש.

לא יאומן כמה כסף, זמן וכוח אדם מבוזבז על שטויות במשטרת ישראל כשילדים בני 14 קונים חגיגת בפיצוציות בכל חור בעיר, אם כבר סדר עדיפויות – נראה לי קצת יותר חשוב לטפל בזה.

עם כל האמונה שלי במדיה חברתית, לצערי קשה לי להאמין שהמחאה תעזור. כחובבת טבע של שנים אני מכירה את המלחמות חסרות השחר האלו עוד משם. על כל מקרה, הקבוצות שקמו בפייסבוק:

לא מסכימים להשתקת חיי הלילה בתל אביב

חיי הלילה של תל אביב לא עוצרים בכחול

פוסט בבלוג אור בזוויות:

משטרת ישראל מענישה: חודש בלי מסיבות

אפליקציות ממותגות – הטרנד

כשהתחלנו לעבוד על אתר חבר'ה החדש (לפני יותר משנתיים) מאד רציתי לפתח אפליקציה לפייסבוק על מנת לקדם את חבר'ה החדש כשיעלה, אפילו נפגשתי עם יריב חבוט וצביקה אבנרי שעשו באותה תקופה אפליקציות לפייסבוק על מנת לשמוע על היכולות והאפשרויות. לא יצא מזה כלום כמו שכולנו כבר יודעים (חבר'ה החדש- סיפור אחר).

למה אני כותבת על זה עכשיו? כי לאחרונה נחשפתי לארבע אפליקציות ישראליות כאלו שיצאו בטיימינג פחות או יותר זהה: בנק הפועלים עם קמפיין לסטודנטים, בזק בינלאומי עם רשת NGN החדשה, רשת למטייל עם חיידק הטיולים והחדשה מכולם- כלל ביטוח עם סרטון על חייך.

במקביל, שלשום החלה התחרות של גלובס על אלוף/אלופת המדיה החברתית במשימה ראשונית של יצירת fan page לעצמך והבאת כמה שיותר חברים ופעילות אליו.

באופן אישי, אני חושבת שהרעיון של אפליקציות ממותגות הוא טוב ונכון אבל לרוץ ליצור אפליקציה בלי בסיס ורעיון מעניין, מבזבז הרבה זמן ומשאבים. אז מה אני חושבת על אלו?

בנק הפועלים, בזק בינלאומי וגלובס (אתייחס אליהם כאפליקציה רגע), יצרו אפליקציות שהשורה התחתונה שלהם היא מי שמביא הכי הרבה חברים. בנק הפועלים בהצבעת החברים לזכייתך ב 5000 ש"ח מלגה, בזק בינלאומי בשיגור התוכי כשהנקודות על השיגור זהות למספר החברים של מי שמשגר אותך (זה לא מסובך כמו שנשמע) וגלובס? בכמה אתה יודע לשווק את עצמך כמו שצריך כמותג לכל דבר.

חביב, נחמד, משעשע (התוכי בעיקר) אבל מתיש ומעיק. וכאן עולה שאלה אחרת כמובן, האם מספר החברים שלך והיכולת (וזמן) שלך לרדוף אחריהם באמת אמורה לייצג זכייה בפרס? האם לסטודנטים שאינם חובבי פייסבוק לא מגיעה הזכות לזכות במלגה? האם אנשים עם יותר חברים עובדים טוב יותר עם מדיה חברתית?

אין תשובה חד משמעית. ברור שאלו היודעים לשווק עצמם כמותג במדיה הזו יודעים לעבוד עם מדיה חברתית. מצד שני, זה בטח לא הופך אותם לאלופי מדיה חברתית, כי מה זה בכלל?

קצת על הרעיונות והביצוע:

כלל – לכל רגע בחיים יש כלל

כמעט כמו תמיד, מקאן דיגיטל יודעים לבצע. האתר המוביל מעוצב מדליק וחמוד, אין באגים מיוחדים ואין שגיאות כתיב (ראו המשך הפוסט).

לגבי האפליקציה – מושכת את המידע מהפרופיל בפייסבוק ויוצרת סרטון חביב על "חייך" כפי שהם מתבטאים בפייסבוק. אפשרי גם למי שאין לו פרופיל בפייסבוק במילוי פרטים שונים שישמשו את האפליקציה. אמא אוהבת, אחותי ונאחיינים שלי השתגעו על העניין, אני לא ממש התרגשתי בעיקר כי אני זוכרת שנעשה משהו דומה בעבר (נראה לי שלחברה המרכזית עם אידיאולוג'יק אבל לא בטוחה).

היתרון המשמעותי של האפליקציה לעומת אחרות היא חיי המדף שלה. אני מבינה שמדובר בקמפיין ספציפי לכלל, אבל לא עומדת מאחוריה תחרות והגבלה תקופתית. היא גימיק שתמיד יהיה חביב ובעטיפה נכונה תוכל להשאר חלק מפייסבוק עוד זמן רב

למטייל וחיידק הטיולים חיידק הטיולים

השם המדוייק הוא משחק המחבואים של חיידק הטיולים. הוא לא ממש מדוייק האמת כי אין כאן באמת מחבואים אבל הוא משרת את מטרתו כי מחבואים זה עניין די מסקרן לחובבי חידות שכמוני שציפו לאתגר אינטלקטואלי מרענן. בפועל, התחרות מבוססת על תיוגים של חיידק הטיולים בכמה שיותר תמונות.

למה את האפליקציה והרעיון אני מאד אוהבת?

הסיבה העיקרית: היא פונה ל כ ו ל ם ! האפליקציה לא מסובכת רעיונית, מתעסקת בנושא הקרוב לליבם של אוהבי הטיולים בכל הגילאים. לא צריך להבין פייסבוק כדי להשתתף, לא צריך להיות גאון מדיה חברתית ואפילו לא צריך 2000 חברים. הניקוד מבוסס גם על תמונות וגם על שיתוף חברים ולא רק על הזמנת חברים שזה יתרון לאנשים שלא סובלים מעודף חברים בפייסבוק.

הביצוע: אכן, זו לא האפליקציה הכי מעוצבת בעולם ואולי מבחינת שימושיות היה נכון יותר שסרטון ההסבר יישב בתוך הפייסבוק, אבל החיידק עצמו הוא מתוק! אני אולי קיטשית אבל ממש אהבתי אותו עוד כשנתקלתי בו בשלטי החוצות.

תחרות שיגורי התוכי של בזק בינלאומי – PrivateNGN

בזק בינלאומיאני מודה שמכולן, תחרות שיגורי התוכי סחפה אותי הכי הרבה. אני גם מאמינה שבהתחשב בידע שלי בפייסבוק אם היה לי קצת זמן מיותר ולא הייתי בוחלת בהספמת כל החברים שלי, הייתי ממשיכה להשתולל איתה להנאתי. כשאני שואלת את עצמי למה, התשובה היא שזו האפליקציה הכי קרובה למשחק מכולן, ואני מתברר – אוהבת לשחק.

האפליקציה עצמה עשויה היטב, מעוצבת היטב בקו של הקמפיין, ברורה למשתמש ויש בה כל מה שבדרך כלל יש במשחק בפייסבוק. חבל שההקפדה על הפרטים הקטנים לא נשמרה ברמת הבאגים (נסו לחזור אחורה לאחר ששיגרתם או לשגר מישהו ולגלות שלא ניתן) ורע מזה, ברמת ההגהה (שגיאות כתיב לא מתקבלות בברכה!)

בנק הפועלים

בנק הפועלים מבקש מהגולשים לספר איך הם מעבירים את התקופה הסטודנטיאלית שלהם והם אמורים לקבל הצבעות. לא ראיתי שום דבר מגניב או לא שגרתי אצל המשתתפים אבל כן ראיתי קמפיין נוסף בו מבקשים מכל החברים שיצביעו לכם עד שזה כבר ממש מציק.

ברמת הביצוע, אין כ"כ מה לומר בהתחשב בכך שממש לא אהבתי את הרעיון. חביב.

לדעתי חברות שמתכננות לבנות אפליקציה כחלק מהמיתוג צריכות לחשוב לטווח ארוך, אם דרך פתרון שימושי עבור הגולש (לדוג' אפליקציית מדדים עבור בנק הפועלים, אפליקצית שירות מבזק בינלאומי וכו') או לחילופין פתרון שימשוך אותו בקביעות להתקל במותג. דוגמאות טובות הן אפליקציות ה SMS של חברות סלולאריות (אצלנו רק פלאפון בעניין), אפליקציות אתרי ההכרויות בחו"ל וכו'. אני מאמינה שזה רק עניין של זמן.

ולסיום, לינק לפוסט של גל מור בחורים ברשת בנושא התחרות של גלובס ולינק לתגובה של אליאב אללוף, מנהל המדיה החברתית של גלובס, גם היא בבלוג חורים ברשת. מה שבטוח, גלובס הצליחו לעורר דיון, שזה הרבה יותר ממה שמדיות/חברות אחרות עושות.

ומה אתם אוכלים בבוקר? או הפעם הראשונה שלי בספא

אני אוכלת בבוקר יוגורט עם גרנולה. או עם דגנים. או שבמקרים מיוחדים כשאני רוצה להתפנק אז יוגורט עם כריות…

למה יוגורט? לא אוהבת לאכול עם חלב כמו רוב בני האדם אבל לא נכניס אתכם להרגלי התזונה המאד לא רגילים שלי.

בכל מקרה, לרגל היותי בלוגרית (בלוגרית אשה! ווואאאאווווווו) קיבלתי מפיטנס ספא זוגי במתנה כדי ללכת להנות קצת.
הטיימינג לא יכול היה להיות יותר טוב, כמו שכולכם יודעים חגגתי יום הולדת לפני שבועיים, אז אף פעם לא כדאי להפסיק לחגוג.

לפיטנס (דגני בוקר שאני אוהבת בלי קשר למבצע!) יש מבצע שאם קונים קופסא אפשר לקבל ספא עם חברה בחצי מחיר (תסתכלו למטה) ולכן הם החליטו לפנק אותי.
האמת שמזל שכך, כי בד"כ אני לא חזקה במימוש מבצעים. במבצע האחרון של ביסלי עם הלפטופ שמרתי את השקיות אבל לא התקשרתי לתת את הקודים… משהו כמו לרצות נורא לזכות בלוטו ולא למלא את הטופס.
כאן איפשהו הוכח לי שבפעם הבאה אולי כדאי להתאמץ יותר לממש בכל זאת…

לקחתי את לירון איתי והלכנו לספא בהילטון (סייבקס ספא)

התקשרתי ובחרתי טיפול אוריינטלי, כזה המשלב שיאצו ותאילנדי, קבעתי לשמונה בערב ויאללה לדרך.

הגענו די מוקדם, קיבלה את פנינו נטליה עם חלוק, נעליים ומגבת, הראתה לנו בדיוק איפה כל דבר נמצא, ומכיוון שלא אכלתי כלום באותו יום החלטנו לרדת לחוף הילטון לאכול משהו וגם צילמתי בסלולרי שקיעה :)

Photobucket

חזרנו, שמנו חלוק,
וקיבלנו ממיכל ואנה טיפול מדהים!!!!!!!!!!!!!! לא יכולתי לדבר אח"כ.
קצת סאונה, וזו היתה הפעם הראשונה שלי בספא.
איזה כיף!

בקיצור, יצא לי טוב הפעם, אני רוצה ספא כל יום, כל החודש והחלטתי שאני מתחילה להתפנק על בסיס קבוע.
לגבי המבצע של פיטנס תוכלו לראות אותו כאן

או פשוט ללחוץ על התמונה:

Photobucket

איך היה לי בועידת נתח שוק של גלובס?

ראשית כל צפוף מאד.

כמו שזה נראה הועידה הופכת פופולארית משנה לשנה (כמו האינטרנט).

כהרגלי, הגעתי למינגלינג הקבוע של שעות הבוקר, חזרתי לעבודה ואז בצהריים הגעתי שוב במיוחד למושב טוויטרינג: חוקי המשחק מאחורי הבאזז וורדז. הגעתי באיחור, כך שלא זכיתי להנות מכל החידושים שדוברו שם.

אבל מה שכן, אם כבר באזז, חברת טוויסטד במצעד שירי השיחה:

זה מה שהיה לי לומר :)

פוסט על בלוגים של מוזיקה (שאין?)

בגוגל רידר שלי יש המון המון בלוגים. ישראלים וחו"לניקים.אני אוהבת לקרוא על אינטרנט ועל עיצוב ועל פרסום.

היום גיליתי שנושא מאד מהותי מחיי חסר בלוגים. מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה בכלל.

יש כ"כ הרבה מה לכתוב ומה לומר בנושא, יש המון יוצרים מדהימים ברחבי העולם והסצנה פורחת ובכל זאת, קשה למצוא בלוגים בנושא.

יותר מזה? קשה למצוא בלוגים בנושא מוזיקה בכלל. מצאתי כמה. טובים יותר וטובים פחות, אבל ממש לא הרבה ובטח לא ברמה ובכמות של הבלוגים הנכתבים בנושאים אחרים.

האם יכול להיות שהיוצרים מהתחום עסוקים מדי בלעשות מוזיקה אז הם לא כותבים על זה? יכול להיות שמי שמעוניין לקרוא על מוזיקה איכותית ומעניינת לא מודע לאפשרויות הרבות שמאפשרות כתיבת בלוג וגוגל רידר?

יכול להיות.

בכל מקרה, החלטתי לבדוק את העניין ואני בהחלט הולכת להבין אותו קצת יותר.

תכנית הפעולה (שנבנית אצלי בראש ברגעים אלו…) היא קודם כל להתחיל לכתוב קצת על מוזיקה בעצמי והחלק השני, לברר עם כמה יוצרים מעניינים שאני מכירה את הנושא.

כן, אני לוקחת בחשבון שיכול להיות שקיימים הרבה יותר בלוגים ממה שאני מכירה והפוסט הזה יפתח לי הכרות עמם, אז אתם בהחלט מוזמנים להגיב…

אז צפו התפתחויות, ובתור התחלה מצ"ב שני אתרים ישראלים (שכחתי לומר, בישראל כמובן התופעה או הלא תופעה שכיחה הרבה יותר) שעוסקים במוזיקה שאני מאד מאד אוהבת:

www.mitkadem.co.il- אתר שהקים אורי ברייטמן, שאפילו לא יודע את זה אבל אני ממש תופסת ממנו על זה, אתר המרכז המון המון מידע מעניין ונפלא על כל תחום הרוק המתקדם וגווניו. ממליצה בחום רב! Photobucket

www.isratrance.com- אתר שהוא גאווה ישראלית גדולה בכל תחום המוזיקה האלקטרונית. הוקם ב 1997 (לא נראה כמו web 2.0 לכל אלו שזה מה שהם מחפשים) ומרכז בתוכן כמות תוכן אדירה על אלבומים, אמנים, פעילויות בתחום ועוד.

הגולשים באתר מגיעים מכל העולם מה שמביא אותי לספר על הפורום שוקק החיים  forum.isratrance.com בו כמות עצומה של חברים פעילים ומרכז בתוכו סטים של די ג'יים מכל הטווח האלקטרוני, פסטיבלים, החלפות מידע בכל הנושאים הטכניים, ביקורות ותמונות של מסיבות ואירועים ועוד ועוד.

הפורום מאגד גולשים בתחום מכל העולם ונחשב לאחד הטובים בתחומו.

תהנו!

נ.ב.
לכל מי ששואל מה שלום חבר'ה, תודה, אנחנו בסדר, בקרוב נהיה אפילו עוד יותר. מועדונים מעניינים בתחום:
www.hevre.co.il/club/newwave
www.hevre.co.il/club/electronicmusic

ועוד אחד, מהיום…חבר'ה החדש בבתא סגורה כבר 3 ימים.

אז מה היה לנו בשלושה ימים האלו?

הפגייה לא מלאה מדי, לא צפוף כאן.

בינתיים צריך הרבה חום, תשומת לב ואהבה כי רק ככה גודלים כמו שצריך.
התקשרות בטוחה…
הרבה צוות מסביב, אפילו הביאו עוד רופא מתמחה, נקווה שיעמוד במשימה

יש את ההיא, קצת לא בסדר זאת, שכל היום רק מוסיפה ומתקנת את המבנה
יש עוד אחת, שכל הזמן רק ממלאת בתוכן, שיהיה מעניין (נראה שמצליח לה)
יש את ההוא, עם המילים, האיש של המילים, כל פעם זורק כאן מילה

בקיצור, הדרך מהפגייה לעולם האמיתי לא פשוטה עם כל המטורפים האלה מסביב, יהיה בסדר
עדכונים בקרוב ועמוד בית חדש ביום ב'.

היום הראשון של חבר'ה החדש, נכתב ב 1.9.08

מכיוון שמערכת הבלוגים של חבר'ה החדש עדיין אינה מאפשרת RSS, אפרסם כאן את הפוסטים שלי כרגע בהעתקה פשוטה. בהמשך יהיה יותר קל:)

בונוס: מייקל ואני בלוגו

בונוס- מייקל ואני בלוגו

וואי, איזה בלאגן כאן…

כל שנייה מוצאים עוד משהו ורוצים עוד משהו ואני רוצה שהכל יהיה מושלם, מה שלא קל ובעיקר ברגע האחרון.

אחרי עבודת פיתוח מאומצת של ארבעה חודשים וחשיבה של כמעט שנה, הוא סוף כל סוף רואה אור. אני פותחת את הבלוג שלי, כן, כן. מאד מרגש.

אני רוצה להודות בפוסט הראשון שלי לכל צוות גלובל נטוורקס המקסים שתמך ועזר, לאפרת שפושניק עורכת התוכן המדהימה שלנו שכל מילה ממנה בסלע, למייקל אמיר מנהל הקריאייטיב המוכשר כ"כ כ"כ בעל הרעיונות המהממים ביותר ברשת (אם אתם רוצים לפתוח סטארט אפ ואין לכם רעיון- הוא האיש) וכמובן לגיא כהן, מנכ"ל גלובל נטוורקס על שידע לתת בראש כשהיה צורך ולתמוך מאד כשהיה צורך.

גם כמובן לגלעד אלסטר, לגיא ביסמוט-רכז תוכן הגולשים ולמנהלי הקטגוריות הנהדרים על העזרה השוטפת בבדיקות, בהערות ובהארות

וכמובן לצוות הפיתוח האלוף שלנו- אין עליכם.

אתם צוות מקסים, תענוג היה לעבוד עד עכשו ותענוג יהיה בהמשך, כי בחבר'ה החדש מחכים עוד הרבה דברים טובים ומעניינים שהולכים לקרות ושווה, באמת שווה, לחכות.

שלכם

אורלי.

תובנות של סוף היום על בלוגים, נענע 10 (אופנתי לכתוב על זה עכשו) ופייסבוק כמובן

בסה"כ בינינו, אני לא באמת מבינה למה פתחתי בלוג. קראתי עכשו שוב את "אודות" ותהיתי אם לא כדאי פשוט להישאר מגיבה לפוסטים של אחרים במקום לרשום כל מיני שטויות משלי כי מתברר שאת כל מה שיש לי להגיד אני לא באמת יודעת להוציא כאן. אבל אני ממשיכה לנסות. כמו שאומרים מיטב המטפלים: אם לא מנסים לא יודעים.

  • כרגע גמרתי לקרוא את הפוסטים של עמית, דבורית, עידן, יריב ודורה (שמתי לב שכל אחד שכותב מוסיף את אלה שכתבו על זה לפניו? מן תגובת שרשרת כזו? ככה זה עובד בבלוגוספירה? ) לראיון המביש של דה מרקר עם נטלי קרמר והדבר היחיד שנשאר לי לומר בעיקר אחרי הפוסט המעולה של דורה זה שאני שמחה עבור מודו ונטלי קרמר על כמות היח"צ שהם זכו לה בזכות כתבה שכתובה ככה. מי יודע, אולי אם הכתבה הייתה טובה לא היו כותבים עליה בכ"כ הרבה בלוגים מצליחים. (אה, וגם בבלוג שלי…)
  • כמה מילים על נענע 10 החדש. קודם כל (באיחור לא אופנתי אני יודעת) אני מתה על הלוגו! נענע בחזקת 10 זה נהדר. (כן, למרות שהוא בפונט כ"כ בסיסי) העיצוב החדש: אוהבת את הצבעים (קצת קשה לי להתרגל לאפור) לא אוהבת את המרקרים, הם נראים כאילו הם נמצאים שם בטעות. naname נהדר, אהבתי. היה לי קל להתמצא, אולי כי אף פעם לא גלשתי יותר מדי בנענע אז היה לי נוח שאני יכולה לראות כל מה שיש שם כבר בתפריטים מהעמוד הראשי.אני חושבת שאני צריכה להתרגל.  לא יודעת אם תהיה לי הזדמנות להתרגל כי אני עדיין לא גולשת הרבה בנענע וככל שהרידר שלי מתמלא ויש יותר אפליקציות חברתיות מעניינות ורשתות חברתיות ופיצ'רים חדשים ומגניבים זה גם פחות מעניין אותי.מודה ומתוודה. לפחות בינתיים.
  • מתה על פייסבוק החדש. עשו לי את היום עם ההוספה של הטאבים… (כמה מעט/הרבה צריך כדי לעשות לי את היום?). במסגרת השיחה על ממשק משתמש – הממשק החדש מעולההההההה. לא חשבתי שאני אתלהב ככה, חייבת לסיים את הפוסט הזה, אני הולכת לשחק קצת בפרופיל החדש שלי בפייסבוק…


אני במערכת יחסים אם לא שמת לב!

פורסם בקפה דה מרקר כי … טוב, ברור למה, לא?

מה לא ברור כאן???????????

גברים יקרים

אנא ובבקשה הסתכלו על פרופיל הבחורה אליה אתם פונים בקפה, פשוט מכיוון שיכול להיות שהיא כבר כתבה במצב האישי שלה שהיא במערכת יחסים כי יש לה אהבה מדהימה!

לא תאמינו, יש בחורות בקפה שלא נמצאות בו על מנת לחפש!

תאמינו לי, זה סתם יבאס אותה לראות 8 הודעות חדשות ולגלות שמה מהן שאינו ספאם הוא פניות של גברים שאפילו לא טרחו להסתכל מה כתוב לה ליד התמונה, מה זה אומר עליהם?

תודה לכל אלו שכן הסתכלו ולא פנו.

איך הגעתי מקלאסי לאלקטרוני…

(הפוסט נכתב לראשונה עבור בלוג לבני נוער בנושא מוזיקה אלקטרונית באתר mymusic של קוקה קולה)

בתור פוסט ראשון בנושא מוזיקה אלקטרונית בחרתי לספר על התפתחות המוזיקה בחיי וככה להוביל אתכם לפוסטים הבאים שלי שיבואו בהמשך

אז ככה:

גדלתי בבית מוזיקלי מאד שבסיסו היה המוזיקה הקלאסית. אבי היה מומחה בתחום, הכיר את כל היצירות האפשריות והשמיע אותן בבית בכל זמן שרק יצא. הוא ניגן על חמישה כלים ובעקבותיו אחותי על פסנתר, אחי על חצוצרה ואני על פסנתר (7 שנים)…

כשהייתי בת 10, אחי קנה לי קלטת (כן, קלטת) של ( Wish you were here פינק פלויד) כמתנת יום הולדת (זו הייתה בעצם סוג של מתנה לעצמו אבל זה כבר נושא אחר…) ומאז החלה ההתמכרות ללהקה שעבורי לפחות, היא הגדולה ביותר בכל הזמנים. משם החלה ההתפתחות לז`אנר הרוק המתקדם, תחום רחב של מוזיקה מסוף שנות ה-60, תחילת שנות ה-70 וכולל את קינג קרימסון, כאמל, ג`נסיס הישנים, אייבי רוד של הביטלס ועוד. תוכלו ללמוד על הז`אנר יותר באתר www.mitkadem.co.ilאגב, הז`אנר הנ"ל ממשיך איתי עד היום למרות שבהמשך תבינו איפה אני היום מוזיקלית.

בתור נערה, חיפשתי מוזיקה כל הזמן והתאהבתי בזמרות כמו שינייד אוקונור, סוזן וגה, טורי איימוס (כן, הייתי בהופעה כמובן…) ובז`אנר נוסף שנקרא גל חדש וכולל את הקיור, הקוקטו טווינס, הבאוהאוס, ניק קייב, סוזי והבנשיז, אן קלארק ועוד רבים וטובים.

במקביל יצאו באותה תקופה אלבומים ישראלים מעולים כמו "שינויים בהרגלי הצריחה" של החברים של נטאשה, "כשהגיטרה מנסרת את הלילה" של פורטיסחרוף, כרמלה גרוס וואגנר ובהמשך עיוור בלב ים (של ערן צור בלבד) והיו להקות מעולות כמו רוקפור, מוניקה סקס ועוד.

כשהשתחררתי המשכתי לשמוע רוק ורדיוהד והצ`ילי פפרס המשיכו איתי.

ואזרצה הגורל (או שלא הוא) ונחשפתי לראשונה לשלושה אמנים מעניינים ביותר: וויליאם אורביט, בריאן אינו וז`אן מישל ז`אר. יוצרי מוזיקה אלקטרונית מהפנטת ומיוחדת שפתחו לי את הדלת לעולם שלם.

אני אדלג על התקופה שהייתה מאז ועד היום מכיוון שהפוסטים הבאים שלי יכללו קצת יותר על מוזיקה אלקטרונית ואני רק אומר שכיום אני שומעת בעיקר מינימל, טק האוס, אלקטרו, פרוגרסיב טראנס וטכנו.

אני אשמח אם ארחיב את הידע לפחות של חלקכם בנושא, ואולי גם תבינו שמוזיקה אלקטרונית היא לא מילה גסה, לא משחקי מחשב ואפילו יש מאחוריה היגיון, תיבות ותווים.

כל שאלה שיש לכם בנושא מוזיקה אלקטרונית עד הפוסט הבא, אתם מוזמנים להפנות אליי בשמחה.

שיהיה המשך שבוע מקסים ורק אור,

שלכם,

אורלי

אנשים מדברים פייסבוקית

(פורסם לראשונה בקפה דה מרקר לפני חודשיים בערך…)

מסקנות הסופ"ש (הלפני) האחרון:

לא נותנים לי לישון כי עושים לי פוקינג. רוקדת במסיבה ועושים לי פוקינג, אני עושה בחזרה ומקבלת את התגובה, חכי חכי בפייסבוק.

אחרי הסדר נוסעת לפיקניק. גליה מספרת לי שגם לה עשו פוקינג בלילה.

אני פוגשת אנשים שאומרים "וואי, הנה כל חברי הפייסבוק שלי"

אני מכירה אנשים שאומרים לי איזה מנייאקית אני כי קניתי את החבר של הבת דודה שלהם בפרינדס פור סייל ואיזה מין בן אדם אני.

והשורה התחתונה היא: נדבר בפייסבוק, הא? או לחילופין: נתראה בפייסבוק, הא?

אז יש לנו שפה חדשה,

יש לנו עולם נוסף . (הם מתחלקים לשניים : The real world ו- Facebook world)

וכמו שכבר שמעתי בסופ"ש האחרון:

הפעם זה אמיתי,

אם אתה לא שם- אתה לא קיים.